​

אנשים רבים שמוצאים את צבי הים הצעירים חשים במצוקתם וממהרים להתיר אותם מן הפסולת, ואף לשחרר אותם בחזרה לים. אך שימו לב! התרת הפסולת משולה למעשה להתרה של חסם עורקים, וגורמת לשחרור נוזלי לימפה, רעלנים ופתוגנים (גורמי תחלואה) למחזור הדם של הצב ואלה עשויים לגרום לזיהום מערכתי, שללא התערבות רפואית, לרוב מסתיים במוות.
אי לכך, אין לנסות ולשחרר את הצב מהשק ומחוטיו. יש לדווח ולהעביר אותו לטיפול רפואי של אנשי מקצוע כשהוא מחובר לפסולת כפי שנמצא, גם אם למראית עין הוא נראה בריא.

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בין השנים 1999 ו- 2020  תיעדנו כ-150 "צבים בשק", מתים וחיים. רוב הצבים שתועדו אותרו על ידי עוברי אורח, פקחים ועובדי ים שדיווחו למרכז הארצי להצלת צבי-ים במכמורת. השאר נצפו ברשתות החברתיות.

בשנת 2019 צבים שהסתבכו בשקים היוו כשליש מכלל הצבים שטופלו במרכז ההצלה. במרכז הם עוברים הערכה רפואית בטיפול נמרץ, ומקבלים עירוי נוזלים ואנטיביוטיקה במקרים של נמקים ו/או בצקות. הסרת הפסולת מהגפיים מתרחשת רק יממה אחרי תחילת הטיפול. זיהומים יכולים להתפתח גם כשבועיים מזמן ההגעה ולכן הם נשארים להשגחה לפחות לזמן זה. צבים שעברו את תהליך השיקום משוחררים בחזרה לטבע, לעיתים קרובות ללא אחת מגפיהם, לאחר זמן ממוצע של כחודשיים וחצי.

בשנת 2020 צבי ים שהסתבכו בשקים היוו מחצית מכלל הצבים שטופלו במרכז ההצלה.

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

​

​

 

מקור השקים ונוכחותם בסביבה הימית עדיין לא ברורים. האם מקורם בים או ביבשה,  האם הם נסחפים בזרם או מושלכים בים העמוק. אוכלוסיית האצות עליהן נישאים הצבים הצעירים גם הן בסכנת הכחדה בים התיכון. שני הגורמים יחד: תפוצת הפסולת הנרחבת והידלדלות האצות בים הפתוח, גורמות לסיכון צבי ים צעירים ומאיימת להכחיד את שני המינים. 

​

​

 

שיר ששון, עובדת במרכז הארצי להצלת צבי ים, מובילה מחקר המתבצע במרכז ההצלה בנושא צבי הים המסובכים בשקים. רוצים לשמוע עוד? האזינו לפודקסט הבא בו שיר מתארחת במדע גדול בקטנה

​

​